הילה דגני כגן
כורסאות הן עולם ומלואו.
המון כורסאות עברו תחת ידי בשני עשורים האחרונים. אבל את כורסאות הסבתא הקיבוציות האלה תמיד מבקשים ומאד אוהבים. יש בהן משהו נינוח, פשוט , קליל אוורירי ויפה. הן יוצרו באחד המפעלים בארץ, בשנות השישים, שמרת הזורע למשל. לפעמים הן חתומות בשם מסינג, לפעמים הן לא חתומות אבל ברור שהן בסגנון דני(דנמרק) או נורדי.
בסטודיו תמצאו אותן בשלל וריאציות ותמיד נולד פה עוד שילוב צבעוני שמלביש אותן קצת שונה מהבית של סבתא (ששם על פי רוב) שלט הבד הקצת דוקר לפעמים, שהחזיק מעמד שישים שנה .
עיצוב הכורסא (כמו שיפוצה וחיזוקה), מעניקים לה חיים חדשים ומכינים אותה לסיבוב חיים נוסף, לעוד גלגול חיים כמו עוד הרבה רהיטים וחפצים ישנים, שמתגלגלים להם ומוצאים את מקומם בחיי אנשים, בבתים שהם בונים ומעצבים כמו גם בקליניקות המרובות ובמשרדים המעוצבים.
נכון, אפשר לקנות חדש ולפעמים זה זול יותר אפילו, אבל אם תשאלו אותי, זה לא אותו דבר. מרגישים את זה, רואים את זה, וכן, לרהיטים יש אופי. יש להם סיפור ויש להם מסע ארוך בזמן, ככל שהם מתיישנים , ניכר שהם משתבחים . מוזמנים לבוא לבחור את הכורסא שלכם.